תפקוד ריאתי

הקשר בין הטמפרטורה לתפקוד ריאתי באקלים ממוזג

החוקרים מצאו כי עליית טמפרטורה קשורה בירידה ב-FEV1 אך קשר זה היה מובהק רק בחורף ובאביב

מד טמפרטורה (צילום: אילוסטרציה)

חשיפה אקוטית לאוויר קר או יבש יכולה להוביל לברונכוספזם אך קיים מיעוט מידע לגבי כיצד טמפרטורות נמוכות משפיעות על תפקוד ריאתי.

החוקרים בחנו קשרים בין טמפרטורה (באמצעות חיישן בעל קשר לוויני) ומדידות חוזרות של תפקוד ריאתי ב-5,896 משתתפים ממחקר ה-Framingham Heart Study Offspring ועוקבות ה-Third generation הגרים בצפון מזרח ארצות הברית. בנוסף, החוקרים בחנו האם הטמפרטורה השפיעה על קשרים שתוארו בעבר בין זיהום אוויר ותפקוד ריאתי. במסגרת המחקר נבנה מודל אפקטים-מעורבים ליניאריים והוערכו יציאות מליניאריות.

החוקרים מצאו כי במודל ליניארי מתוקנן, טמפרטורות ממוצעות על פני יום אחד, יומיים ושבעה ימים היו קשורות בירידה בתפקוד ריאתי: כל טמפרטורה הגבוהה בחמש מעלות בשבוע הקודם הייתה קשורה עם ירידה של 20 מ"ל ב-FEV1 (רווח בר-סמך- -34-(-6)). בנוסף, נצפו הבדלים מובהקים באפקט זה לפי עונה: קשרים שליליים של טמפרטורה ותפקוד ריאתי נצפו בחורף ובאביב בלבד. קשרים שליליים בין חומר חלקיקי עדין ביום הקודם ותפקוד ריאתי היו נוכחים בימים חמים מהממוצע לעונה אך לא בימים הקרים מהממוצע לעונה עם דפוס דומה עבור מזהמים אחרים.

החוקרים מסכמים כי ככל הנראה הבדלים הקשורים בטמפרטורות בתפקוד ריאתי יכולים להיות מוסברים על ידי שינויים בימים חמים יחסית אשר מאופיינים בחשיפה רבה יותר לאזורים חיצוניים.

מקור: 

Rice, M.B. et al. (2018) European Respiratory Journal. DOI: 10.1183/13993003.00612-2018

נושאים קשורים:  תפקוד ריאתי,  ברונכוספזם,  טמפרטורה,  מחקרים
תגובות