ניהול רפואי

"למדתי כיצד יש להכין את הדור הבא של מנהלי מחלקות בבית החולים"

כך אומרת פרופ' אהובה גוליק, ששימשה חונכת בתוכנית המנטורינג של הר"י עבור מנהלי מחלקות צעירים; בקרוב יחל המחזור השני

פרופ' אהובה גוליק (צילום: פרטי)
פרופ' אהובה גוליק (צילום: פרטי)

ב-24 בנובמבר יחל המחזור השני של תוכנית המנטורינג (חניכה) החדשנית של ההסתדרות הרפואית. התוכנית "נתפרה למידותיהם" של מנהלי המחלקות בבתי החולים, ומאפשרת למנהל מחלקה שנכנס לתפקידו לא מכבר לקבל חניכה ממנהל מחלקה ותיק ומנוסה, שברוב המקרים כבר פרש לגמלאות.

"זיהינו צורך אמיתי במערכת הבריאות, בחונכות ממוקדת למנהלי מחלקות", אמר ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, שיזם והוביל את הקמת התוכנית בשיתוף המועצה המדעית. "התוכנית גובשה בהתאם למסקנות מראיונות עומק שנערכו, הן עם מנהלי מחלקות בתחילת דרכם הניהולית והן עם מנהלים ותיקים. התהליך מכוון לתת מענה לצרכיהם השונים של המנהלים בתפקידם החדש, תוך הבנת מורכבות התפקיד – כקלינאים, כחוקרים וכמחנכי דור חדש של רופאים (מתמחים צעירים במחלקותיהם) - וכמנהלים מובילים של משימות ואנשים".

ד"ר יעל חביב: "זה היה קורס בזק בניהול, שהעניק לי עומק. פרופ' גוליק היתה במובנים רבים סוג של מצפן עבורי"

פרופסור אהובה גוליק, מנהלת פנימית א' במרכז הרפואי "אסף הרופא", שימשה במחזור הראשון חונכת לד"ר יעל חביב, כיום מנהלת יחידת טיפול נמרץ כללי ב"שיבא". לדבריה, "צורה כזאת של תוכנית לליווי, ייעוץ ותמיכה במנהל מחלקה צעיר לא נעשתה בארץ מעולם", אמרה בשיחה עם "דוקטורס אונלי". "אני שימשתי בתור 'המנהלת המבוגרת' ובעלת הניסיון הרב, למרות שאף אחת מאיתנו, מנהלות מחלקות וותיקות, לא קיבלה הכשרה בניהול. רבות מאיתנו אפילו לא הספיקו לרכוש תואר שני במינהל בריאות. כולנו הוכשרנו לעיסוק המקצועי כרופאים – אבחון, טיפול ובמידה מסוימת גם לנושאים כמו הוראה ומחקר. אבל זה הדור שלנו, שאת כל ניסיונו רכש למעשה 'על בשרו הוא'. לכן, התוכנית החדשה של הר"י מציעה לדור הבא הכוונה".

פרופ' אהובה גוליק (צילום: פרטי)

פרופ' אהובה גוליק (צילום: פרטי)

פרופסור גוליק ציינה, כי התרשמה שמנהלים צעירים זקוקים לעצה בהתמודדות עם נושאים רגשיים וכן בניהול חברי הצוות, שבחלקם מבוגרים מהם וביניהם גם אנשי מקצוע בתחום הסיעודי. "בנושאים אלו לא הוכשרנו קודם לכן. החונך הוא מישהו או מישהי שמוכן לשמוע את הנחנך / הנחנכת. החונך מרגיש שהנחנך לא מאיים עליו או מתחרה בו - והאחרון מוכן לומר תודה על העצה שהוא מקבל. בעיני זה חשוב מאוד".

ד"ר יעל חביב סיפרה ל"דוקטורס אונלי": "הגעתי אל ניהול היחידה ללא כל הכשרה ניהולית קודמת. בתחילת דרכי ניהלתי את היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי 'וולפסון' בחולון. זהו בית חולים קטן ובו קיבלתי את כל העידוד והפרגון ממנהלי בית החולים, אבל כמובן שלצד ההישגים היו גם שגיאות, וניתן לומר שחלק גדול מהניהול שלי התבסס על אינטואיציה. כאשר הגעתי לבית החולים 'שיבא', שהוא בית חולים גדול עם פעילות אינטנסיבית רבה יותר, קלטתי מהר מאד שזו עבודה שכולה מרוץ בלתי פוסק - מה שמאלץ לא אחת לתפקד כמעט באופן חצי אוטומטי. תהליך החניכה עזר לי מאוד להתמודד עם האתגרים המרובים של התפקיד".

תוכנית המנטורינג מופעלת כולה במתכונת אישית. הרופא-החונך מלווה ברציפות את הרופא-הנחנך, וכל זאת בליווי היועצת הארגונית שבנתה את פרטי התוכנית, אורית בר-תור. המנהל המבקש להיעזר בתוכנית החניכה, בוחר את החונך שלו מתוך רשימה והפגישות עמו נעשות באופן פרטני ואישי. "העובדה שמנהל חדש יכול לבחור לעצמו מי יהיה חונכו, הוא עניין מאד מהותי וחשוב לשם הצלחת הפרויקט הזה", מדגישה בר-תור.

ד"ר יעל חביב (צילום: פרטי)

ד"ר יעל חביב (צילום: פרטי)

ד"ר חביב סיפרה על בחירתה : "עלי להודות בכנות, כי שמעתי על פרופסור גוליק לפני שהצטרפתי לתוכנית, ותמיד הסתכלתי עליה כדוגמא למנהלת שברצוני להיות. כאשר הוצעה תוכנית המנטורינג, קפצתי בשתי הידיים על ההזדמנות שניתנה לי לקבל את החניכה מפרופסור גוליק. בעיני זה היה ממש כמו זכייה בפיס, בדיוק מה שכל הזמן רציתי".

"הפגישות עם פרופסור גוליק", הוסיפה ד"ר חביב, "נתנו לי אפשרות לחלוק עמה את ההתלבטויות שלי, להציג שאלות ולבקש עצה ופתרון. סיפרתי לה על דברים שהציקו לי, שלא יכולתי לחשוף אותם בפני אחרים. היא השיאה עצות חשובות לתגובות מיידיות לתופעות כאלו ואחרות, כפי שהצגתי אותם לפניה".

גמישות ופתיחות

אחד המאפיינים של התוכנית הוא גמישות גדולה. תדירות ומשכם של מפגשי החונך והנחנך, נקבעים על ידם. במקרה של פרופסור גוליק וד"ר חביב, הפגישות היו לעתים בנות שעתיים-שלוש (הארוכות יותר) ובעיקר בימי שישי בבוקר.

"מנהלים בראשית דרכם מעוניינים לפגוש רופא, מנהל מחלקה מנוסה, כדי להתחדש, לפגוש חשיבה אחרת ולהרחיב את ההסתכלות"

ד"ר חביב: "פרופסור גוליק הפגינה גמישות רבה מאד בנוגע ללו"ז והלכה לקראתי. הכול נעשה על חשבון הזמן הפנוי שלה. חלק מהפגישות התנהלו במשרדי המועצה המדעית של הר"י וחלק ב'אסף הרופא'. באתי לכל פגישה עם 'רשימת מכולת' מתוכננת, על-פי הצעותיה - וכך עבדנו".

לדבריה, "בפגישה הראשונה שלנו, עשתה פרופסור גוליק סדר בדברים, חילקה את הבעיות לנושאים והציעה כיווני פעולה. קיבלתי ממנה פידבק מיידי לכל מעשה שביצעתי. זה היה קורס בזק בניהול, שהעניק לי עומק. היא היתה במובנים רבים סוג של מצפן עבורי".

פרופסור גוליק: "בתחילת סדרת הפגישות שקיימנו, שוחחה עמי ד"ר חביב בגילוי רב. מצדי, הייתי מאוד מרוצה שיכולתי להשיא לה עצות כדי לכוונה בהתמודדויות היום-יומיות הרבות של תפקידה: כיצד לעבוד טוב יותר עם האנשים עליהם היא מופקדת כמנהלת, להאציל סמכויות, לנהוג בנדיבות, להיפתח לזולת כדי להבין את צרכיו, להדגיש בפני אנשי הצוות, בנועם, שתפקידם כרופאים הוא לעזור למטופליהם. ומנגד - שעל המנהל עצמו לעזור, לפרגן, לא להיות כל-כך צנטרליסט. לשחרר מושכות. זה הכיוון שבו חלקתי מניסיוני עם ד"ר חביב.

"במלים אחרות: הצעתי לה כיצד לארגן מחלקה, לא רק מההיבט המקצועי, אלא גם ליצור בה אווירה טובה, עם צוות מגובש. זה מחייב גם לצאת עם חברי הצוות, מפעם לפעם לבילוי; ליצור הווי מחלקתי ולפני חגים, להיות נוכח במחלקה כדי לתת כתף. כמו כן, השאתי לה עצות כיצד לנהוג מול הנהלת בית החולים, וכיצד עליה לעמוד על דעתה מול המנהלים הממונים עליה".

הנושאים אינם מוכתבים מראש

אורית בר-תור (צילום: פרטי)

אורית בר-תור (צילום: פרטי)

הנושאים העולים בפגישות של המנטור-החונך עם הנחנך שלו אינם מוכתבים מראש. הזוג מחליט על מה הוא מעוניין לעבוד, כשהקו המנחה הוא הקשיים אותם מעלים הנחנכים. "ישנו נושא אחד שבו עסקנו לא מעט – והוא טרם מצא את פתרונו מבחינתי", הודתה ד"ר חביב. "פרופסור גוליק חזרה והדגישה שוב ושוב את הצורך שלי בקידום אקדמי, בפרסום מחקרים, בקשר עם האוניברסיטה. היא רצתה שאעשה הרבה יותר מאמץ בעניין הזה, שאמצא גם את הזמן לשם כך. אני בהחלט מסכימה עמה, ומקווה שאצליח לתת פתרון לסוגיה הזאת".

"אני הנהגתי מה שבעיני אפשר לכנות 'ניהול נשי'. חשוב לי לסייע בקידום הדור הבא של נשים מנהלות במערכת הבריאות", חושפת עוד פרופסור גוליק את תחושותיה-מסקנותיה מעבודתה במחזור הראשון של תוכנית המנטורינג. "הגעתי למסקנה, מניסיוני, כי מנהלות של מחלקות בבתי החולים, הן יותר נדיבות. אני סבורה כי זו גישת ניהול נשית - וזו הגישה שאימצתי. אחת התופעות שבהן נתקלתי היא, שמנהלים גברים פחות משתפים פעולה עם הכפופים להם בניהול קרן מחקרים. ואילו גישת המנהלות היא שונה. לטעמי יש לכך חשיבות רבה".

תשעה צמדים במחזור הראשון

במחזור הראשון של תוכנית המנטורינג השתתפו 9 צמדי רופאים. המסקנות של המשתתפים גובשו מתוך שאלון משוב ומפגש סיכום, שהיה בחודש מארס האחרון. "כל המשתתפים ציינו כי התוכנית סייעה להם רבות. החונכים אמרו לנו כי חשו שהם תורמים לצעירים מהם, וראו בכך סיפוק רב כאשר מישהו מעוניין להשתמש בידע, בניסיון ובכישוריהם, לצורך עבודתו הנוכחית", הדגישה בר-תור.

על כך מעידה גם פרופסור גוליק : "מה אני למדתי כחונכת מהתוכנית החדשה והברוכה הזאת? - שזו פעילות דו-סטרית. התחושה שלי היא שנתתי המון לד"ר חביב. היא הצילה למשל, רבים, רק במלחמה האחרונה. כשמסתכלים על עבודתה, אני לומדת כיצד עלי להכין גם את דור המנהלים הבא במחלקתי שלי."

וכיצד נבנתה התוכנית? על כך סיפרה היועצת הארגונית בר-תור: "בעת בנייתה, בדקנו מהם הצרכים של מנהלים צעירים בתחילת דרכם. הבנו, כי הם בהחלט מעוניינים להיעזר בחונך מנוסה ובמיוחד כזה שפרש. כך נקבע כי לאחר שהרופא-הנחנך פוגש בפגישה הראשונית את החונך שבחר בו, והעלה לפניו את ציפיותיו וצרכיו - מעובדת תוכנית העבודה האישית-הספציפית".

פרופ' אהובה גוליק: "אני הנהגתי מה שבעיני אפשר לכנות 'ניהול נשי'. חשוב לי לסייע בקידום הדור הבא של נשים מנהלות במערכת הבריאות"

"הרופאים שנטלו חלק במחזור הראשון, דיווחו כי נעזרו בהמלצות חונכיהם בתחומים שונים. למשל: שיפור בקשר עם הצוות שבניהולם; התמודדות עם הנהלת בית החולים; גיוס כספים והקמת יחידות מחקר. כל צמד של חונך ונחנך, קבע לעצמו את התכנים ואת מסגרת הזמן המתאימה עבורו. הכל נעשה תוך פתיחות וגמישות רבה".

בר-תור הוסיפה עוד, כי התוכנית החדשה מדגישה שהחונך והנחנך אינם צריכים בהכרח להיות מאותו בית חולים - אלא אם כן הנחנך מבקש זאת במפורש. כמו כן, אין חובה ששניהם יהיו מאותו תחום מקצועי. "מניסיוננו, הן החונך והן הנחנך חשים נוחות רבה יותר כאשר הם באינטראקציה עם רופא ממוסד אחר . זו כאמור תוכנית אישית מאוד, המותאמת לתהליך. שום דבר לא מוכתב בה מלמעלה", אמרה.

ועוד ציינה בר-תור: "אחת התרומות הבולטות של התוכנית, שאותם זיהינו, היא, שבין החונך לנחנך נוצר קשר והשניים יכולים לשמור עליו גם בתום סדרת הפגישות שהם קיימו ביניהם. הרושם שהתקבל מתוכנית המחזור הראשון היה, שיש רצון ברור - של החונכים ושל הנחנכים - להמשך. המנהלים בראשית דרכם מעוניינים לפגוש רופא, מנהל מחלקה מנוסה, כדי להתחדש, לפגוש חשיבה אחרת ולהרחיב את ההסתכלות".

המחזור השני

בימים אלו נמשכת ההרשמה למחזור השני של התוכנית. מוזמנים להשתתף בה מנהלים חדשים יותר או פחות, שמרגישים כי חניכה מסוג זה מתאימה להם. כמו כן, מוזמנים להשתתף מנהלי מחלקות ותיקים ועתירי ניסיון שמוכנים לקדם, הכול בהתנדבות, את הדור הבא. אלו יהיו בעיקר מנהלי מחלקות לשעבר, שיצאו לגמלאות בחמש השנים האחרונות ומוכנים לתרום מיכולותיהם המגוונות ולשתף מניסיונם העשיר את עמיתיהם הצעירים יותר, הנחנכים.

פרטים והרשמה בטלפון: 03-6100417, דוא"ל [email protected]

נושאים קשורים:  ניהול רפואי,  חינוך,  אורית בר-תור,  ד"ר יעל חביב,  פרופסור אהובה גוליק,  תוכנית מנטורינג,  חדשות,  ההסתדרות הרפואית בישראל,  פרופ' ליאוניד אידלמן,  המועצה המדעית
תגובות