עלייה משמעותית נרשמה בשנת 2014 במספר הרישיונות החדשים שהונפקו לרופאים – 1,184 רשיונות חדשים, לעומת 721 בשנת 2010; כך עולה מתוך דו"ח כוח האדם במקצועות הרפואה שפירסם הבוקר (יום ה') משרד הבריאות. הדו"ח מבוסס על נתוני המשרד עד סוף שנת 2014. במקביל, נמסר כי רבע מהרופאים הרשומים בישראל הם מעל גיל 65.

לפי הדו"ח, 536 מהרשיונות החדשים (כ-45%) ניתנו לבוגרי רפואה בישראל ו-437 רישיונות חדשים לישראלים בוגרי רפואה בחו"ל; יתר הרשיונות ניתנו לרופאים שעלו לישראל. העלייה הגדולה במספר הרשיונות, לפי הדו"ח, נובעת מהזינוק שחל במספר הרשיונות שהוענקו לישראלים שלמדו רפואה בחו"ל מ-188 ב-2010 ל-437 ב-2014. בקרב בוגרי הלימודים בישראל, נאשמה עלייה מ-344 רשיונות ב-2010 ל-536 רשיונות ב-2014.

בפרק העוסק ברופאים מציין הדו"ח, כי שיעור הרופאים ל-1,000 נפש בישראל עומד על 3.4 - גבוה מן הממוצע במדינות ה-OECD, שהוא 3.23 ל-1000. ישראל מדורגת במקום ה-11. אוסטריה ניצבת במקום הראשון עם 4.99 רופאים ל-1,000 נפש, ואחריה נורווגיה (4.31), גרמניה (4.04) ושוודיה (4.01). ישראל מקדימה את אוסטרליה (3.39) ואסטוניה (3.28). בתחתית הדירוג ניצבות מקסיקו (2.16). בארה"ב השיעור ל-1000 נפש הוא 2.56 רופאים.

שיעור הרופאים עד גיל 65 בישראל ירד ל-3.09 ל-1,000 נפש - מ-3.25 בסוף 2010. שיעור הרופאים המומחים עד גיל 65 ירד ל-1.71 ל-1,000 נפש בסוף 2014, מ-1.76 בסוף 2010.

במספר המתמחים ישנה מגמת עלייה: 1,188 התחילו התמחותם ב-2014, לעומת 921 ב-2010. שיעור מסיימי הלימודים בבתי הספר לרפואה בארץ הוא 5.1 ל-100 אלף (נתוני 2013) – קרוב למחצית מהממוצע ב-OECD, שהוא 11.3 ל-100 אלף.

כשליש (34%) מהרופאים הישראלים שקיבלו את הרישיונות החדשים הוכשרו במזרח אירופה. כמחצית מרישיונות בוגרי חו"ל ב-2014 היו למסיימי הלימודים בהונגריה (90), ירדן (70), רומניה (69) ואיטליה (44). אחוז הרישיונות לנשים התייצב בשלוש השנים האחרונות על 42%, בהשוואה ל-51% מבוגרי הארץ ו-23% מהישראלים בוגרי חו"ל.

בסוף 2014 היו בישראל 34,231 רופאים רשומים, מהם 25,637 עד גיל 65 ו-30,683 עד גיל 75. בשנת 2014, רבע (25%) מהרופאים הרשומים היו בגיל 65 ומעלה, עליה מ-17% בשנת 2005, וכשליש (30%) היו עד גיל 45, ירידה מ-34% בשנת 2005.

שיעור הרופאות מכלל בעלי ההרשאה לעסוק ברפואה עד גיל 65 עלה ל-43% (39% בשנת 2000). בסוף 2014 שיעור בוגרי הארץ עלה ל-42% מכלל הרופאים עד גיל 65, בהשוואה ל-36% בשנת 2000 ול-52% מהרופאים עד גיל 45 בהשוואה ל-41% בשנת 2000. כשליש (30%) היו בוגרי מדינות בריה"מ לשעבר, 5% בוגרי רומניה ו-5% בוגרי איטליה. השאר (18%) סיימו את לימודי הרפואה במדינות אחרות.

רופאים מומחים

בסוף 2014 היו בארץ 18,626 רופאים מומחים, מהם 14,160 עד גיל 65. כמחציתם היו בגילים 64-45 ו-22% עד גיל 45. 24% היו בגיל 65 ומעלה - עליה מ-17% בשנת 2005. מחצית מקרב המומחים עד גיל 45 הן נשים - עליה מ-46% בשנת 2005.

במהלך שנת הדו"ח נוספו 601 מומחים חדשים. שיעור המומחים עד גיל 65 ירד בחמש השנים האחרונות ל- 1.71 ל-1,000 נפש בסוף 2014 בהשוואה ל-1.76 בסוף 2010. שיעור המומחים מכלל הרופאים מצוי במגמת עליה: 54% בשנת 2014 בהשוואה ל-45% בשנת 2000. בגילאי 54-45 שיעור המומחים מגיע ל-72% ובגילאי 64-55 ל-60%.

שיעור המומחים בקרב הרופאים הגברים גבוה בהשוואה לרופאות: 58% ו-49%, בהתאמה. בגילאי 54-45 ההבדל קטן יותר: 74% ו-70%, בהתאמה. עד גיל 45 שיעור המומחים גבוה יותר בקרב הרופאות בהשוואה לרופאים: 43% ו-37%, בהתאמה. ב-2014 כ-50% מבין המומחים עד גיל 65 היו בוגרי הארץ, ושליש בוגרי מזרח אירופה.

התמחויות ברפואה

נכון לסוף 2014, יותר ממחצית (58%) מהרופאים המומחים היו בעלי תעודת מומחה ברפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה, רפואת הילוד וגינקולוגיה ופסיכיאטריה. בשנת 2014 הונפקו 811 תעודות מומחה חדשות. בשנים 2014-2005 שיעור המומחים עד גיל 65 גדל בשליש במקצועות הבאים: גנטיקה רפואית ואונקולוגיה; שיעור המומחים עד גיל 65 גדל ב-25% בנפרולוגיה ילדים, ראומטולוגיה, רפואת משפחה, טיפול נמרץ כללי, המטו-אונקולוגיה ילדים, אנדוקרינולוגיה ילדים וגריאטריה. שיעור המומחים עד גיל 65 גדל ב-20% בקרדיולוגיה ילדים, טיפול נמרץ ילדים, רפואה פנימית ורפואה משפטית; שיעור המומחים עד גיל 65 גדל ב-10% בגסטרואנטרולוגיה, רפואה דחופה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה, כירורגיה של היד, נוירולוגיה ילדים, גסטרואנטרולוגיה ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר ורדיולוגיה אבחנתית.

בשאר המקצועות השיעור יציב או שירד. שיעור הנשים בין המומחים עד גיל 65 גבוה במיוחד בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיה ילדים, אנטומיה פתולוגית, רפואת המשפחה, נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, המטו-אונקולוגיה ילדים, גריאטריה, אונקולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, המטולוגיה ורפואת ילדים.

התמחויות

המידע על מספר המתמחים מבוסס על נתונים שנמסרו לעורכי הדו"ח מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. מספר המתחילים בהתמחות נמצא במגמת עליה משנת 2010, תוצאה של עליה במספר הרישיונות החדשים, הוספת תקנים להתמחות ומענקים לרופאים.

בשנת 2014 התחילו 1,188 רופאים צעירים את ההתמחות ברפואה, בהשוואה ל-921 בשנת 2010 ו-928 בשנת 2000. מרביתם התחילו התמחות ראשונה ו-9% (102) התחילו התמחות נוספת - אחוז יציב בשנים האחרונות.

מספר התחלות התמחות הגבוה ביותר היה ברפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה, רפואת הילוד וגניקולוגיה, הרדמה וכירורגיה כללית, המהווים למעלה ממחצית התחלות ההתמחות.

מספר המתמחים נמצא במגמת עליה משנת 2010, לאחר ירידה שחלה עשור קודם לכן. 5,812 בסוף 2014 בהשוואה ל-5,088 בסוף 2010, עליה ב-14% בחמש השנים האחרונות. חציון משך ההתמחות לרופאים שסיימו התמחותם בשנים 2014-2005 נע בין 7.6 שנים בהרדמה, כירורגיה של בית החזה וכירורגיה כללית לבין 2.3 שנים ברפואה לשיכוך כאב.

אחיות ואחים

שיעור האחיות המועסקות נמוך (4.9 ל-1,000 נפש בממוצע השנים 2012-2014) בהשוואה ל-9.8 ב-OECD. שיעור מסיימי בתי הספר לסיעוד בישראל נמוך (22.1 ל-100,000 נפש בשנת 2013) בהשוואה ל-46.8 ב-OECD. היחס מספר אחיות/רופאים בישראל נמוך, 1.4, בהשוואה ל-3.0 בממוצע ה-OECD.

רוב הרישיונות במקצועות הסיעוד ניתנו לאחיות מוסמכות ומשנת 2011 החלה מגמת עליה במספר הרישיונות החדשים בתחום הזה בעקבות גיוס סטודנטים אינטנסיבי והענקת מלגות.

שיעור האחיות עד גיל 65 היה 5.76 ל-1,000 נפש בסוף 2014, שיעור יציב בהשוואה לשנה שעברה, אולם נמוך מ-6.03 בשנת 2010 - כלומר ירידה ב-4%.
שיעור האחיות המוסמכות עד גיל 65 עלה ל-4.85 ל-1,000 נפש בהשוואה ל-4.79 בשנת 2010, עליה ב-1.3%. מרבית (84%) האחיות עד גיל 65 מוסמכות, עליה מ-72% בשנת 2005. שיעור האחיות עד גיל 45 מצוי במגמת ירידה: 40% ב-2014 לעומת 44% בשנת 2010. נתון שגם מצביע על המחסור בכוח-אדם במקצוע.

88% מקרב בעלי ההכרה במקצועות הסיעוד היו נשים ו-12% גברים. שיעור המוסמכות עד גיל 65 בוגרות קורסים על-בסיסיים במגמת עליה במרבית המקצועות. בשנת 2014 סיימו 1,009 אחיות מוסמכות קורסים על-בסיסיים, מהן 159 סיימו קורס לטיפול נמרץ, 117 אחיות חדר ניתוח, 95 יועצות הנקה, 82 מניעת מומים, 79 מיילדות, 76 נפרולוגיה, 74 סוכרת, 69 טיפול נמרץ פגים, 62 אונקולוגיה, 61 רפואה דחופה, 48 גריאטריה, 35 טיפול נמרץ ילדים, 33 רפואה מונעת ו-20 פסיכיאטריה.

רפואת שיניים

הדו"ח גם מציג נתונים לגבי רופאי השיניים, ששיעורם 0.67 ל-1000 נפש, בדומה לממוצע ב-OECD. הונפקו בשנת הדו"ח 292 רישיונות חדשים – 59 לבוגרי הארץ, 181 לישראלים בוגרי לימודי רפואת שיניים בחו"ל והשאר – לרופאים שהם עולים חדשים . שיעור רופאי השיניים עד גיל 65 מצוי במגמת ירידה, 0.99 בהשוואה ל- 1.03 ל-1000 נפש בשנת 2005, כלומר ירידה ב-5%.

בדו"ח עוד נתונים על מצבת כוח האדם בקרב הרוקחים, הפסיכולוגים ומקצועות עזר אחרים בתחום הבריאות כמו טכנאי שיניים, עובדי מעבדה רפואית (במגמת ירידה נמשכת), פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, דיאטנים, שינניות, אופטומטריסטים, גנטיקאים קליניים.