פרופסור אלדד מלמד, מי שניהל במשך 21 שנה (2008-1987) את המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי "בילינסון", ומי שמוכר בקהילה הרפואית כמומחה בעל שם עולמי למחלת פרקינסון, הלך לעולמו בגיל 73. הלווייתו נערכה ביום שישי בבית העלמין של קיבוץ עינת.

פרופסור מלמד נולד בתל-אביב וגדל בה. הוא התגייס לצה"ל לעתודה האקדמאית ולמד בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. היה רופא בחטיבת "גולני" והשתתף עמה בקרבות מלחמת יום הכיפורים. הוא התמחה בנוירולוגיה בבית החולים "הדסה" ובגיל 45 קיבל שם דרגת פרופסור מן המניין. אחר-כך עבר לנהל את המחלקה הנוירולוגית ב"בילינסון". התמחות-על ביצע ב-MIT, אבל גם השתלם בתחום התמחותו באנגליה, בצרפת ובמדינות סקנדינביה.

אחד מחבריו הקרובים ביותר, פרופסור דני אופן, מומחה בינלאומי בתחום תאי הגזע מהפקולטה לרפואה ובבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, אמר ל"דוקטורס אונלי", כי פרופסור מלמד ז"ל היה ללא כל ספק מגדולי הנוירולוגים בארץ ומהמומחים המובילים - גם ברמה עולמית - בכל הנוגע למחלת הפרקינסון.

"הוא תרם תרומת משמעותית לנושא הזה גם מההיבט הקליני הטיפולי וגם מההיבט המחקרי. בין השאר חקר את תופעות הלוואי של ה-L-Dopa, התרופה הנפוצה לפרקינסון הנמצאת בשימוש נרחב, שיש לה ביולוגיה מורכבת", אמר פרופ' אופן.

פרופסור מלמד הקים את מעבדת המחקר לנוירולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב ובילינסון ("מכון פלזנשטיין") והזמין את פרופסור אופן לעמוד בראשה. "רק הפעילות המחקרית הענפה הנעשית שם הניבה 105 מאמרים מדעיים ורפואיים שפורסמו בחשובי העיתונים המקצועיים ושעליהם חתום פרופסור מלמד – וזאת מסך כולל של 450 מאמרים שאותם פירסם", ציין פרופסור אופן.

"חקרנו יחד היבטים שונים הנוגעים למחלת פרקינסון ואחת הטכנולוגיות שהם הניבו היה שימוש בתאי גזע שנלקחו מהחולים עצמם, כאמצעי טיפול חלוצי מסוגו, במחלת ניוון השרירים ALS. עבודה זאת היא גם הבסיס לפיתוח שזכה ב-2013 לפרסום עולמי, של החברת הישראלית 'בריינסטורם'", אמר.

הניסוי הקליני בעקבות עבודת המחקר הזאת נעשה ב"הדסה". השימוש בתאי הגזע עצר את התקדמות המחלה ושיפר את תפקוד השרירים.

לפרופסור מלמד הייתה יכולת מדעית יוצאת מן הכלל, הדגיש פרופסור אופן. "הוא התמצא היטב בספרות המדעית הכי-מורכבת ושילב באופן מופלא בין הקליניקה למחקר תוך שהוא מפגין בקיאות בלתי רגילה, יכולת כתיבה ואבחון. הוא הרצה בכנסי מדע בסיסי וגם בכנסים רפואיים מרכזיים. עם חוש ההומור והגישה הלבבית שהפגין רכש הרבה מאד חברים ועמיתים. והיו לו הרבה מאוד. בכל כנס שבו רק הוזכר שמו של מלמד רחשו לו הכול כבוד וחלקו שבחים לעבודתו".

בנוסף לעבודתו כרופא וכחוקר, מורה ונוירולוג פורץ דרך שהיווה דוגמא ומופת למתמחים רבים ("סטודנטים רבים חייבים לו את הקריירה הרפואית שלהם, את התפתחותם המקצועית", אמר פרופ' אופן), מצא פרופסור מלמד זמן לפעילות ציבורית. הוא היה חבר בוועדות שונות לרבות בוועדת סל התרופות, שימש כיועץ למשרד הבריאות, היה יו"ר הוועדה המייעצת של האגודה למחלת פרקינסון, היה חבר (בהתנדבות) בוועדות יעוץ למוסד לביטוח לאומי, לצה"ל ותרם ממיטב זמנו לבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ולאיגוד הנוירולוגי.

בשנה האחרונה התמודד עם מחלת הסרטן אבל ממש עד ימיו האחרונים ראה חולים שפקדו את הקליניקה הפרטית שלו.

פרופסור מלמד ז"ל הותיר אחריו את רעייתו דליה, שתי בנות (בת נוספת נפטרה לפני 5 שנים) ו-9 נכדים. אחיו הוא פרופסור שלמה מלמד, רופא עיניים ב"שיבא". ה"שבעה" מתקיימת בבית המשפחה ברחוב טאגור 44 בתל-אביב.